תקן ישראלי 1839 — מנדפים למעבדות כימיות

הרבה מעבדות בישראל שואלות אם מספיק לעבוד לפי תקנים אמריקאיים (ASHRAE 110) או צרפתיים (NF X 15-211). התשובה היא — לא. תקן ישראלי 1839 הוא דרישה מקומית מחייבת על פי חקיקה. אפשר להוסיף בדיקות לפי תקנים נוספים, אבל ת"י 1839 הוא הבסיס.

התקן הישראלי מקרב את הדרישות האירופיות עם התאמות מקומיות — תנאי אקלים, אינסטלציה ישראלית סטנדרטית, ושפה בעברית לתיוג ולתיעוד. אנחנו רואים בהרבה מבדקי בטיחות שמפקחים מבקשים ספציפית דוח לפי ת"י 1839, גם אם המנדף אירופאי במקור.

מהירות פנים היא המהירות שבה אוויר זורם דרך פתח המנדף כשהדלתית במצב עבודה רגיל. זה מה שמונע מכימיקלים נדיפים לצאת החוצה. ת"י 1839 דורש 0.4-0.6 m/s כממוצע.

אבל הממוצע לבדו לא מספיק. אם נקודה אחת מודדת 0.7 ונקודה אחרת 0.3, המנדף לא יעיל למרות שהממוצע 0.5. לכן התקן דורש גם אחידות — סטייה מקסימלית של 20% בין נקודות מדידה. אנחנו מודדים בשתיים־עשרה נקודות לפחות בפתח טיפוסי.

בדיקת הכלה היא הבדיקה הקריטית ביותר. במקום למדוד עקיף (זרימה), אנחנו מודדים ישיר — האם אוויר עם זיהום באמת יוצא מהמנדף או שהוא נכלא. אנחנו משחררים גז עקיב (לרוב SF6 או tracer קטן יותר) בתוך המנדף, ומודדים את הריכוז שלו ב־3-4 נקודות מחוץ לפתח באזור הנשימה של המפעיל.

אם הריכוז מחוץ לפתח עולה על 0.05 ppm — המנדף נכשל. זו רמת רגישות שמדמה תרחיש אמיתי של מפעיל שעובד למשך שעות מול המנדף. בדיקה זו לא תמיד נדרשת ב־ת"י 1839 לבדיקה תקופתית, אבל היא נדרשת בהתקנה ראשונית ובאחרי שינויים משמעותיים.

בדיקה תקופתית של מנדף כימי לפי ת"י 1839 כוללת רצף בדיקות מוגדר. הצוות מגיע עם ציוד KIMO לזרימות, מד מהירות אנמומטרי וטרמי, ומקור עשן להמחשה ויזואלית.

אנחנו מבצעים בדיקות תקופתיות למנדפים כימיים בכל המעבדות בארץ — אקדמיה, מפעלים, מעבדות מחקר. הצוות בא עם ציוד מכויל, מבצע את כל הבדיקות הנדרשות, מתעד הכל בדוח חתום עברית, ומשאיר תווית הסמכה על המנדף עצמו עם תאריך הבדיקה הבאה.